לא כל ״מרחב מוגן״ מרגיש בטוח

לא כל "מרחב מוגן" מרגיש בטוח / מורן דפנה, מטפלת באומנות ומדריכת הורים מוסמכת. 🌸

יש מי שמרחב מוגן עבורו הוא בסך הכל דלת סגורה או איזו דלת בטון שנסגרת, והוא מרגיש הגנה. יש מי שמרגיש כי המרחב הבטוח והמוגן שלו הוא במקום שיש בו שקט, שלווה, תחושה של נינוחות ובית. יש אנשים שמרגישים בטוחים כאשר אדם אחר רואה את החששות שלהם, את הפחדים, ולא שואל שאלות, אלא פשוט נוכח איתם באותו המרחב. יש אנשים שגם בתוך הרעש ובתוך הכאוס מצליחים למצוא מפלט בטוח לביטוי הפינה השקטה שלהם.

אבל מה קורה כאשר אתם נמצאים במרחב מוגן ולא מרגישים בטוחים? כשבחוץ הכל "נראה בסדר", אבל הלב אינו רגוע, הגוף מתוח, והמחשבות הלא נעימות חוזרות על עצמן ללא הרף?

איך נדע מתי ואיפה אפשר להניח את הראש, וליד מי?

הגנה אמיתית אינה רק הגנה פיזית, היא גם הגנה רגשית. זו התחושה שאת/ה יכולים לפחד, לחשוש ולהיות בדיוק כפי שאת/ה, בלי הסברים ובלי הצדקות.

ואולי זהו הרגע להזכיר לעצמנו כי המרחב הבטוח והמוגן שלנו הוא המרחב שמגן על הלב שלנו, ולא רק על הגוף.

לכן, תהיו שם עבור הילדים, ההורים, הסבים והסבתות, האחים והאחיות, הדודים והדודות, החברים והחברות. כי המרחב המוגן שלנו הוא גם המקום שאנחנו מרגישים בתוכו כמקלט נעים ומכיל.

מקום שבו אנחנו יכולים להציג את כל קשת הרגשות שלנו ללא חשש ודאגה, ולדעת שיש לנו עוגן בעולם החיצוני ובעיקר עוגן עצמאי בתוכנו. 

שנדע ימים שקטים וטובים יותר.