מהו ה״חמץ״ בתוך ההורות שלי?
תחושות של עייפות, תשישות, חוסר שקט, ריצוי, כעס, חרדה, אשמה והרשימה עוד ארוכה.
לעיתים אנו, כהורים, זקוקים לרגע של מנוחה והפסקה מאותן תחושות של חמץ,
ועלינו לנקות את אותם מרכיבים כדי ליצור מחדש יסודות חזקים,
המוכנים להתמודד עם צורכי הילדים ועם צורכינו כהורים.
האם עצרתם לרגע לחשוב: מה הצורך שלי כרגע?
האם אני זקוק/ה למנוחה כהורה או כאדם?
זהו שלב חשוב עבור הורים לזהות את הרצונות והצרכים האישיים שלהם,
כגוף העומד בפני עצמו,
ולהתחיל להתבונן פנימה כשם שאנו מצפים מהילד להקשיב לצרכיו.
ההקשבה וההצלחה מתחילות בנו, המבוגרים.
עלינו ליצור חיבור עם צורכינו, כדי שהילד שלנו ילמד שגם הוריו מחוברים לעצמם,
ודרכם הוא יוכל ללמוד את חשיבות ההקשבה לעצמו.
במקרים רבים הורים ״נאלצים״ לנחש מה הצורך של ילדם,
ואינם שמים תמרור עצור לשאול:
למה אני, כהורה, זקוק בסיטואציה כרגע?
זהו שלב חשוב בהתפתחות הילד
לראות בעיני הוריו את ההתבוננות שלהם בעצמם כפרט,
ואת היכולת שלו ללמוד אמפתיה לאחר דרך ההקשבה של הוריו לעצמם.
למשל, בסיטואציה שבה ילד מציק לאחיו הקטן, שמקבל את מירב תשומת הלב בבית,
נוכל כהורים לזהות מהו הצורך של ילדינו
על ידי מראה שנעמיד מול הילד שלנו ונאמר לו:
״אני מבינה שאתה מתגעגע לזמן שהיינו ביחד
רק אנחנו, ההורים, ואתה
והיה לך את כל הזמן והמקום לעצמך.
אולי חסר לך זמן משותף איתנו,
ולכן אתה מנסה למשוך תשומת לב דרך אח שלך״.
המטרה היא להראות לילד כי אנו רואים אותו ואת צרכיו,
ואיננו שופטים את ההתנהגות שלו,
אלא מנסים לעזור לו להתבונן בעצמו.
ובאותה נשימה, אני כהורה רוצה להתנקות מאותן תחושות ה״חמץ״
בשל הצורך שלי כהורה באווירה נעימה בבית, מנוחה, ועוד.
והשאלה היא כיצד אני עושה זאת?
השלב הראשון: להיות בחיבור לסך כל הצרכים שבתוכי.
למה אני זקוק/ה? למה אני צריך/ה?
לעיתים אנו כהורים מגיבים באוטומט,
מכיוון שאנו לא מחוברים לעצמנו.
חשוב לשים תמרור עצור,
אשר יעניק לנו את היכולת לעצור, להתבונן ולנשום
לפני שאנו מגיבים.
כאשר נהיה בנוכחות טובה ונוכל לספק את צורכינו,
נוכל גם להצליח לחשוף את עולמנו הפנימי מול הילד שלנו.
למשל, אם אני הורה שעייף מאוד כרגע
ואינו יכול להיענות לבקשת הילד ללכת ולקנות משחקים,
חשוב שנוכל לדבר מול הילד על הצורך שלנו במנוחה כבני אדם.
כאשר ההורה מתקשר מול הילד גם את הצרכים הפרטניים שלו,
הוא אינו יוצר אצל הילד תחושה של שיפוטיות,
אלא פונה ללב שלו
ומלמד אותו מהי אמפתיה כלפי האחר.
היכולת של ההורה ללמד את הילד אמפתיה היא משמעותית וחשובה מאוד
ליכולת של הילד להיות בדיאלוג עם אובייקטים שונים בעתידו.
כאמור, היכולת של ההורה לייצר משא ומתן
בקשר של עימות או קונפליקט
תלויה ביכולתו לייצר שיח
על צורכי ההורה וצורכי הילד בו־זמנית.
זה הזמן להתחיל להתבונן בתחושות החמץ שלנו
ולצאת למסע שמאפשר מקום ופנים רבות
גם לי וגם לילדיי.
״תהיה השינוי שאתה רוצה להיות בעולם״
שיהיה המשך סופ״ש מצמיח,
מורן דפנה